פסק-דין בתיק ב"ל 27866-07-12

1.         בפניי ערעור על החלטה של ועדת עררים לקביעת דרגת אי כושר מיום 25.6.12 אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר.

2.         להלן עיקר טענות ב"כ המערער :

א.        הוועדה התייחסה למצבו של המערער באופן כללי ולא לכל אחד מליקוייו בנפרד.

ב.         המערער קטוע יד שמאל, מה שגורם למאמץ יתר וכאבים על כתף ויד ימין, והוועדה התעלמה מכך.

ג.         הוועדה הסתמכה באופן מוטעה על העובדה שלמערער רישיון נהיגה והוא נוהג לפעמים.

ד.         הוועדה התעלמה מהשפעת התרופות שהמערער נוטל, לא התייחסה להשפעת הגיל על כושר התפקוד.

ה.        הוועדה לא פעלה באופן סביר ועל כן יש הצדקה להעביר את העניין לוועדה בהרכב אחר.

3.         להלן עיקר טענות ב"כ המשיב :

א.        הוועדה התייחסה לגילו של המערער, לעובדה שהוא מעולם לא עבד וכי שירות התעסוקה לא סיפק לו עבודה מתאימה, לליקויים הנוספים שלו, מלבד קטיעת היד, ולעובדה שהוא חסר השכלה.

ב.         הוועדה סברה שייתכן כי המערער איבד חלק מכושרו לעבוד, אך לא בשיעור של 50% לפחות.

ג.         הוועדה התייחסה למחלת הסוכרת והצורך לאכול ארוחות מסודרות וכן לעובדה שלמערער רישיון נהיגה.

ד.         אין פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

4.         דיון ומסקנות:

למערער נקבעה נכות רפואית בגין ליקויים אלה:

-         אבדן אמה שמאל - 55%

-         סכרת מטופלת באינסולין - 20% (מ-1.4.12).

בגין יתר לחץ דם, שומנים בדם וכאבים בכתף שמאל נקבע לו 0%.

סה"כ נכות רפואית - 64%.

הוועדה שמעה את תלונות המערער, שהופיע בליווי בא כוחו לוועדה, ורשמה אותן. המערער התלונן על סחרחורות וכאבים ביד ובכתף ימין. כמו כן, הוזכר גילו של המערער (יליד 1964), שהוא אף פעם לא עבד ואין לא השכלה.